כיצד להימנע מבור שעווה בנר ריחני?

חובבי נרות ודאי מכירים היטב את התופעה השכיחה של בור השעווה הנפער סביב הפתיל כבר לאחר הדלקה אחת או שתיים ופוגם במראה האסתטי של הנר הריחני. בעגה המקצועית תופעה זו מכונה "מנהור" - מצב שבו רק מרכז הנר נמס ונשארת טבעת של שעווה קשה על חלקו החיצוני.

תופעה זו נובעת ממספר גורמים שונים כמו קוטר הנר, כמות הפתילים ואורכם, איכות השעווה ועוד... אך הסיבה העיקרית להופעת בורות השעווה היא גם זו שהכי קל למנוע אותה - המסה חלקית בלבד של מפלס השעווה העליון.

מה הכוונה? כדי למנוע מנהור, יש לכבות את הנר רק לאחר שנוצרת שכבת שעווה נוזלית ואחידה על כל פני שטחו העליון. אם הנר לא יבער די זמן, רק האזור שמסביב לפתיל יימס. על השעווה להינמס עד לכיסוי קוטרו המלא של הנר, זאת כדי למנוע היווצרות טבעת זיכרון שבמהמשך עלולה להוביל למנהור. רק לאחר שנוצרת מאין בריכת שעווה נוזלית מקצה לקצה הנר, ניתן לכבות את הנר ללא חשש ממיצוק השעווה במפלס בלתי אחיד.

הפעולה הזו הכרחית בכל אחת מההדלקות של הנר, אך קריטית במיוחד בהדלקה הראשונה ולכן מומלץ לתזמן אותה. זה אמנם פוגם מעט בספונטניות, אך להדלקה הראשונה של הנר חשיבות מכרעת לשמירה על אורך חייו. ברגע שנוצרת טבעת זיכרון של שעווה מוצקת, קשה מאוד למנוע את תהליך המנהור של הנר עד סופו.

הקפידו להדליק את הנר כשהפתיל בגובה 5 מ"מ וכשברשותכם די זמן ליהנות ממנו - לרוב כשעתיים לפחות. אך בכל מקרה הסממן החשוב מכל שיש להסתמך עליו הוא לא זמן בעירה מינימלי מדויק, אלא, כאמור, כיבוי הנר רק לאחר שנוצרת בריכת שעווה נוזלית המכסה את קוטרו המלא.